Img88908-H-680x382

לא משקיפה מהצד

תפקידה של האופוזיציה הוא לבקר את מדיניות הממשלה, לפקח עליה ולהציב לה אלטרנטיבה ראויה. הממשלה מגישה תקציב חשוך? אנחנו נחשוף את המספרים האמיתיים ונייצר תקציב שקוף. הממשלה מדשדשת ולא פותרת את מצוקת הדיור? נציף את הכנסת בחוקים לקידום דיור בר־השגה ושכירות הוגנת. הממשלה מקדמת קשרי הון־שלטון? ננסה להגביל את פעילות הלוביסטים והמאכערים. הממשלה טוענת שאי אפשר להגיע להסדר מדיני? נוכיח שההיפך הוא הנכון.

בשבוע שעבר השתתפנו, עודה בשאראת ואני, בכנס של מכון המחקר "מולד". בטור שפירסם כמה ימים לאחר מכן חלק בשאראת עם קוראי "הארץ" את התרשמותו ולפיה אני "עומדת כמשקיפה מן האו"ם" לנוכח קריסת המשא ומתן ("הארץ", 7.4). בכנס שאלתי כיצד יכולה מפלגת העבודה להשפיע על תהליך מדיני שאינה חלק ממנו. לצערי, בשאראת לא טרח להאזין לתשובה שלי: מפלגת העבודה צריכה ויכולה ועוד איך להשפיע על המשא ומתן בדיוק כפי שהשפיעה בתחומים אחרים מספסלי האופוזיציה. אם נוכיח שהסכם שלום הוא אפשרי, ונקבע לו גבולות מסגרת – על ידי יצירת דיאלוג מקביל, רציני, עם אנשי הרשות הפלסטינית, הליגה הערבית וגורמים בזירה הבינלאומית – התזה של בנימין נתניהו ש"אין פרטנר" תאבד מהרלוונטיות שלה.

את טענתו של בשאראת, כי השמאל "מנעים את הליכת נתניהו בדרך אל התהום" יכולה להפריך עבודתנו בוועדת הכספים, שמצליחה לעכב בכל שבוע העברות של מאות מיליוני שקלים לשטחים – בונוסים חוץ־תקציביים שמוצאים את דרכם שוב ושוב אל מעבר לקו הירוק, במקום לבאר שבע, לקרית שמונה ולנתניה, למשל. קשה להאמין שחשיפת סדר העדיפויות של הממשלה מנעימה על נתניהו את יומו, אחרת לא היה מתאמץ כל כך להסתיר אותו.

הסדר מדיני הוא עניין חשוב מכדי להפקידו בידי ראש ממשלה, שהוכיח כי הוא רוצה לחיות בשלום בעיקר עם הכיסא שלו. לכן, בכל פעם שמחדר המשא ומתן של לבני ייצא עשן שחור, אנו נפיץ עשן לבן:
מתווה להסכם כולל ומאבק חסר פשרות במדיניות הממשלה.
זה התפקיד של האופוזיציה בכלל, ושל מפלגת העבודה בפרט.

שתפו עם אחרים...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterEmail this to someoneShare on LinkedIn