מי אני

מובילת המחאה החברתית בקיץ 2011 וחברת הכנסת הצעירה ביותר בישראל. חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה בסיעת המחנה הציוני. יושבת-ראש הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בכנסת העשרים, חברת ועדת הכספים בכנסת התשע-עשרה, מקימת השדולה לצדק חברתי, השדולה לקידום שכירות הוגנת ושדולת הצעירים.

צילום: קובי קלמנוביץ

סתיו שפיר נולדה בשנת 1985 בנתניה. בגיל שמונה התחילה את דרכה העיתונאית ככתבת צעירה בעיתון הילדים והנוער ”כולנו”, ואת פעילותה החברתית החלה בתנועת ”הנוער העובד והלומד” ובעבודה עם ילדים עם מוגבלות. אחרי התיכון הקימה גרעין מתנדבים בשיתוף החברה להגנת הטבע ויצאה לשנת שירות בטבריה, שם עסקה בחינוך בבתי-ספר ובעבודה עם נוער בסיכון.

ביולי 2004 התגייסה לקורס טיס, ולאחר חמישה חודשים בקורס הועברה לשירות בעיתון הצבאי ”במחנה”. עם סיום שירותה הצבאי זכתה במלגת לימודים ב-City University of London מטעם פרויקט למנהיגות ופתרון סכסוכים במזרח התיכון. ב-2009 סיימה בהצטיינות את התואר הראשון בסוציולוגיה ובעיתונות והחלה בלימודים לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות במכון כהן שבאוניברסיטת תל-אביב.

ביולי 2011 חברה שפיר לקבוצת פעילים שהכירה בפייסבוק, שביקשה למחות על מחירי הדיור. שבועיים לאחר מכן, ב-14 ביולי, הם הניחו את האוהלים הראשונים בשדרות רוטשילד והציתו את המחאה החברתית הגדולה ביותר מאז קום המדינה, שנודעה לימים כ”מחאת האוהלים”, ובמהלכה יצאו מאות אלפי ישראלים להפגנות ברחובות. המחאה, שהחלה בדרישה לפתרון מצוקת הדיור, הפכה במהרה למחאה אזרחית רחבה הדורשת שינוי עמוק בסדר העדיפויות החברתי-כלכלי של מדינת ישראל, ושינתה מקצה לקצה את השיח בישראל.

בסוף קיץ 2011 הקימה שפיר עם כמה משותפיה למאבק תנועה חוץ-פרלמנטרית שהובילה מאבקים חברתיים בפריפריה, ובהם המאבק למען חוק חינוך חינם לגיל הרך והמאבק למען תקציב חברתי.

כשנה לאחר פרוץ המחאה, בנובמבר 2012, החליטה שפיר להתמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, ונבחרה למקום השמיני ברשימה.

ב-2013 הושבעה לכנסת התשע-עשרה והייתה לחברת הכנסת הצעירה ביותר בישראל.

שפיר הובילה בוועדת הכספים מאבק נחוש נגד שיטת ההעברות התקציביות הנהוגה בה זה עשרות שנים, חשפה את מנגנון העברת הכספים בפני הציבור הישראלי והפכה לקול המוביל בהגנה על כספי הציבור. לאחר שנה של מאבק בוועדת הכספים, הביאה שפיר לחשיפת תקציב המדינה כולו באופן נגיש ונהיר לאזרחי ישראל, לחשיפת ההסכמים הקואליציוניים הנרקמים בין האוצר לבין חברי הכנסת במטרה לשכנע אותם לאשר את תקציב המדינה, ולשינוי עמוק בשיטת התקצוב שהעבירה מיליארדי שקלים מכספי ציבור ליעדים בלתי מפוקחים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים נבחרה שפיר למקום השני בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, ושובצה במקום הרביעי ברשימת המחנה הציוני.

בכנסת העשרים יזמה שפיר את הקמת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור ונבחרה לעמוד בראשה. הוועדה עוסקת בשקיפות עבודת הממשלה, הכנסת והמגזר הציבורי בכלל, בשיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות, בחשיפת האסטרטגיה והתכנון הממשלתי והשימושים בקופה הציבורית ובקביעת אמות המידה המוסריות והניהוליות שמשרתי ציבור אמורים לעמוד בהן.

מלבד זאת, שפיר לא חדלה לרגע מפעילותה בוועדת הכספים, ואף הגישה במסגרתה עתירה לבג”ץ במטרה לשנות מהיסוד את שיטת ההעברות התקציביות שלהשקפתה אפשרה במשך שנים שחיתות בכספי ציבור והסתרה של סדרי העדיפויות הממשלתיים מעיני הציבור.

שפיר נחשבת לאחת מחברות הכנסת הפעילות והמרכזיות. יחד עם חבר הכנסת פולקמן היא הובילה את חוק השכירות ההוגנת, שמטרתו להסדיר את שוק השכירות ולהגן על השוכרים הרבים במדינת ישראל. היא הגישה עשרות הצעות חוק, ובהן: תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שיחייב שקיפות בעבודתה של ועדת השרים לחקיקה; חוק שיחייב בניית דיור בר-השגה ודיור ציבורי במסגרת התוכניות לפינוי מתחמי צה”ל במרכז הארץ; חוק לקידום התעשייה והתעסוקה בצפון ובדרום; חוק שיחייב את משרדי הממשלה וספקי שירותים לספק שירות באמצעים אלקטרוניים לציבור; חוק להסדרת הדיור הציבורי ומודל הסיוע בשכר הדירה ועוד.

פעילותה של שפיר זוכה להדים רבים בישראל ובעולם – בפברואר 2017 מונתה לעמוד בראש הוועדה למען שקיפות ולמאבק בשחיתות של ה-OECD, שבה שותפים יותר מ-90 נציגים ממדינות הארגון, ועל-אף גילה הצעיר היא נכללה ברשימות 100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית של המגזינים ”דה-מרקר” ו”כלכליסט”, ברשימת 50 הנשים המשפיעות של ”מעריב” וברשימת ”30 המשפיעים מתחת ל-30” של מגזין ”פורבס”, בזכות מאבקה לחשיפת התקציב ולשינוי שיטת ההעברות התקציביות. בשנת 2015 זכתה בפרס ”נשים בחזית” על מאבקה הבלתי-מתפשר להנהגת סטנדרטים של שקיפות בפוליטיקה.

צילום: דפנה טלמון